ים, מדבר, ומה שביניהם

כתב: אסף אלקבץ

את עודד גול ורדי יצא לי לפגוש בטעות בביתי. שבמקרה גם היה ביתו לפני 40 שנה כשהחל את דרכו כקצין בבסיס חיל הים שבחיפה.

כיום הוא רב חובל נמל חיפה, שמתמודד עם מאות כניסות ויציאות של ספינות סחר ותענוגות שמבקשות את אישורו לעגון בנמל חיפה.
הישיבה הראשונה שלנו הייתה אצל השכן שלי שגם הוא עובד נמל. ההיכרות הייתה מאוד ידידותית ולא בגלל בקבוק הוויסקי שנפתח בשעות הצהריים.

עודד איש ים שאוהב את החיים ומרשה לעצמו לחיות לפי הרגע, ועל אותו קנה גם אחראי ורציני כשבאחד ממפגשינו עשיתי סלפי בתוך משרדו שנחשב לאיזור מסווג, ועל זה קיבלתי בראש.
לפתע דפיקות בדלתי למשמע ניגוני פסנתרי. עודד עלה במדרגות ושירבב ״החלום שלי לדעת לנגן על פסנתר״.התיישב ליידי ואמר ״למד אותי״.לכבוד הוא לי אמרתי לו וקבענו להפגש לשיעור ראשון. אך לפני זה הזמין אותי אליו לדירה לראיון מלא על חייו ועל סיפרו שכתב לפני עשור שנקרא ״ים, מדבר, ומה שביניהם״.
שעות הבוקר המוקדמות נפתחו במרפסת שמשקיפה לים של עתלית. הוא הוציא את הספר והתחיל לזמר. לא הצלחתי להשחיל הרבה מילים כי התשוקה שיצאה במילים נכתבה גם שחור על גבי לבן. הוא פשוט צוטט את עצמו מדף לדף והעלה זיכרונות רטובים ויבשים כאחד. הוא לא בן אדם דתי אך למד עם השנים את דרכו של האל והחליט שבתוך סיפרו הוא נותן מוטיבים חוזרים על קדושה וטהרה.אבל הסיפור האמיתי הוא הימאי ששוכן בליבו ועל הדף. הויתורים שהוא עשה למען המקצוע, המשפחה שהוא לא ראה ימים על חודשים, הימים הסוערים שהביאו לתקלות ולפציעות, וכמובן שגם האלכוהול, האנשים, המפגשים בארצות זרות, וגם הנשים הבודדות שחיכו לימאים שירדו ללגום את צורכן היבש.
כששאלתי אותו למה לא מוזכרים מקומות ותאריכים בספר? הוא השיב לי שזאת שאלה שאין עליה התשובה.״הספר לא שייך לזמן, אין שם תאריכים, יש שם רק את החוויה, החוויה שמסופרת דרך העיניים שלי״
הוא מרבה לדבר על אלכסנדר ינאי שהייתה דמות שלוותה אותו לאורך כל סיפרו שהייתה לו לעזר בדיאגלוגים שבעצם היו מונולוגים על חייו בסיפון.הוא (עודד) נהג לשאול ולהתייעץ עם אלכסנד ינאי כמין מורה דרך ששפך לו אור דרך מילותיו ומעלליו כבן לשושלת החשמונאים ואחד מסמלי המנהיגות שהפכו את עודד למנהיג בעצמו . הוא הרגיש והגיש אותו בצורה מופתית ככלי עזר לאורך דרכו כימאי.

כיוצא חיל הים אני יכול להגיד שהסיפורים נגעו לליבי והשאירו אותי עם טעם מלוח ומתוק. הספר נוגע לכולנו, לאלה אשר שהו תקופה בים ואלה אשר חפצים בזה.
המשכנו לפרק הבא של חייו וסיפרו כשהוא מספר על תחילת דרכו כתלמיד בקציני ים עכו. הוא היה תלמיד ממוצע ומטה אך עם משפחה דוחפת שלא מוותרת לו לרגע דל על גחמתו להיות ימאי. ״רצית? שב ותלמד!״
ועוד פרק ועוד פרק ועוד פרק וכמובן חייב ליזרום אלכוהול תוך כדי תיאוריו שהציפו בי זיכרונות מחיל הים.


עלינו לקומה העליונה למשרדו שם הוא הראה לי את הטיוטה לספר שלקח לו שנתיים לכתוב בכתב ידו. לאחר מיכן פתח אלבומי תמונות שנתנו את הגוון הויזואלי לכל המילים שבספר. כשהוא מדפדף ומסביר נעצר על עמוד שבו הייתה תמונה של אישה יפיפיה שנישא לה באחד מביקוריו ליום אחד בלבד. זאת הייתה חוויה שהסיפור עליה גרם לי לצחוק ולבכות באותה נשימה. אבל אני לא אהרוס לכם כי היא מוזכרת בספר.


סיימנו את שיחתנו על הספר והתיישבנו במרפסת העליונה שבמשרדו. עודד פתח בקבוק בירה ומזג לשנינו הביא חמוצים בהכנה ביתית ונקניק מעוגל שנצרב בתנור עם קוביית חמאה ועגבניות שרי.


המשכנו לקשקש קצת על החיים ועל המשך דרכו בצי הסוחרות של נמל חיפה. ומה השלב הבא שאלתי.״יכטה! פנסיה בים״ כשחיוך מלווה את שלושת המילים הללו.
יש אנשים שהייתי רוצה להיות בנעליים שלהם ויש אנשים שהייתי רוצה ללמוד מהנעליים שלהם.אצל עודד זה משניהם.

הדרך שהוא עשה, והמקום שהוא הגיע אליו מחוברים בחבלי לידה או חבלי סיפון אם כבר בים עסקינן.
תשוקה קיימת אצל כל אחד ברבדים שונים אצל עודד היא על הסיפון רטובה וגועשת.
לחצנו ידיים, התחבקנו, בירכנו אחד את השני לשלום אבל לא להתראות כי הוא מתחיל את חלום חייו ללמוד אצלי פסנתר.
תודה עודד על ראיון שאנצור בזיכרוני ועל אדם שהפך למורי.

"מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּיכִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי."

עלות הספר: 100₪

הזמנה דרך האתר בהנחה של 20%
0547427760

שיתוף

Share on facebook
Share on linkedin
Share on twitter
Share on email

עוד כתבות

חדשות

רכבל המפרץ בהרצה

היום (ראשון) בבוקר החלה ההרצה לנסיעות נסיון של הרכבל מהמפרץ לכיוון הטכניון והאוניברסיטה. תוואי הרכבל באורך של כ- 4.4 ק"מ משתרע בין תחנות הקצה שבמפרץ