סטודנטים בויצו חיפה מנציחים זיכרונות

כתבת: עדן כהן

חלק מהפריבילגיות המתלוות לחייהם של הסטודנטים לעיצוב הן אפשרות הניסוי וטעייה, הליווי בתהליכים, הביקורות המגוונות והפרויקטים הייחודיים.

במכללת ויצו שבחיפה מתקיים שיתוף פעולה עם צוות ההוראה של יד ושם שנותן מקום לסטודנטים במהלך הלימודים להעביר את הנצחת השואה בפן הויזואלי עיצובי.
שיתוף הפעולה מתקיים כחלק ממסגרת קורס העיצוב הגרפי המתקדם של שנה ג’ בהנחייתו של אדוארדו מיטלמן.

השנה הסטודנטים התבקשו להתבסס על סיפור או רעיון הקשור לשואה בברית המועצות – קטן או גדול, אישי או תופעתי.
הסטונדטים לא היו מוגבלים בבחירת המדיום, פורמט או טכניקה אך הבחירה הייתה צריכה להתאים לנושא ולאמירה שבחרו. עם זאת, בהתחשב בנסיבות הקורונה, הם הצטרכו להישאר בתוך גבולות הפלטפורמה הדיגיטלית.
להפתעתי, זה לא מנע מהם ליצור דברים מורכבים ומעניינים אף יותר. 
הנה טעימה קטנה משלושה פרויקטים:

זכרונותיו של חיים וורצמן / הפרויקט של ירדן דרשן עמית שרייבר
״חיים וורצמן הוא ניצול שואה מהעיירה ברזנה שבאוקרינה, שכתב ספר זכרונות המגולל את סיפור בריחתו והינצלותו, ואת סיפור משפחתו בשואה. בפרוייקט בחרנו לקחת את החומרים שחיים כתב ולהחיות אותם על ידי אתר אינטרקטיבי שמציע למשתמש לעבור תחנה, תחנה במפת העיירה וסביבתה דרך מסעו של חיים וורצמן, ולצפות באנימציות המגוללות את הסיפור.״


איך הגעתן לנושא הנבחר?
״במהלך המחקר שעשינו, נתקלנו באתר שנקרא "יומנו של חיים וורצמן", אתר צנוע שמוחבא באינטרנט, בלי הרבה איזכורים או קישורים מאתרים אחרים מוכרים יותר בנושא, בו מופיעים פרקים על גבי פרקים של זכרונותיו של חיים במילותיו שלו, והבנו מיד שצריך לתת לסיפורים המרגשים האלו במה נוספת.״

למה בחרתן להציג את הנושא בדרך זו?
״רצינו לתת לצופה אפשרות לראות את הפער בין התקופות, את ההידרדרות המהירה, את רגעי התקווה הגדולים ורגעי העצב שוברי הלב, לקחת את הצופה למסע מנקודת מבט אינטימית שמבוססת על המציאות לפני, בזמן ואחרי המלחמה. (המפה מבוססת על מפת העיירה ההיסטורית האמיתית).״

איך היה לעבוד על פרויקט כזה רגיש בזוג?
״במקרה שלנו, היה מאוד נכון לעבוד על פרוייקט כזה בזוג כי כל אחת מאיתנו הביאה משהו מאוד אחר מבחינה טכנית – עמית היא מאיירת מוכשרת ואני על טובה באנימציה, עיצוב ועריכה. 
על תחומי עריכת הטקסט עבדנו ביחד על מנת להצליח, גם בנושא רגיש שכזה, לבחור את הקטעים החשובים והנכונים ביותר לפרוייקט שלנו. ״

מה היה האתגר בפרויקט?
״האתגר המשמעותי בפרוייקט היה הזמן הקצר שהיה לנו לעבוד עליו אל מול החזון השאפתני שהיה לנו. בסופו של דבר, אחרי המון לילות לבנים, הצלחנו להביא את הפרוייקט למקום שציפינו וקיווינו לו בזמן, מתוך תחושה והבנה שפרוייקט כזה חייב לצאת באופן הטוב ביותר ללא פשרות.״

217 / הפרויקט של מעיין ברזני ויאנה וורונקובה
״ניקולאי קיסילב היה בין שלושים כאשר החליט לקחת על עצמו משימה, שכל שאר קציני יחידת הנוקם כינו אותה ׳משימת התאבדות׳ – להעביר 300 יהודים, נשים, זקנים וילדים אל מעבר קווי החזית.
ניקולאי בפעולותיו הציל 217 יהודים ומוכר על ידי יש ושם כחסיד אומות עולם.
הפרויקט ״217״ הוא סרטון שמציג את המסע שעשה קיסילב דרך עיניים של שלושה ניצולים שמספרים על סיטואציות שונות בתוך המסע שהם חוו, דרכם ניתן להבין הרבה על ניקולאי ועל מה שעשה והקריב למען 217 היהודים הללו.
שלושת הסיפורים מוצגים באופן ויזואלי מופשט ומכניסים אותנו אל תוך המסע. מטרתנו הייתה שהצופה יחווה את הרגע כאחד מהניצולים, לכן ניסנו להעביר רגש ולא תיאור מדויק.
הסיפורים מלווים בכתוביות או קריינות של הניצולים עצמם שהוצאנו מתוך סרט שנעשה על קיסילב ברוסיה ב2008.
בסיום הסרטון אנו שומעים בקולם של הניצולים כמה משפטים שמסכמים את מה שניקולאי היה בשבילם, חושפים את דמותו ואת שמות 217 הניצולים שנשארו מתוך 300 היהודים שיצאו למסע.״
הפרויקט זכה במקום הראשון מבין שאר עבודות הסטודנטים לתקשורת חזותית שנה ג' במכללת ויצו בתחרות שיד ושם ערכה, ונקבע להשתמש בו כאמצעי לימודי בבית הספר להוראת השואה.

למה בחרתן להציג את הנושא בדרך זו?
״המטרה שלנו לא הייתה לספר את הסיפור אלא לתת לצופה להרגיש אותו, לחוות את הדרמה ולהתרגש בסופו כשהמסע נגמר, לכן בחרנו להציגו בצורה מופשטת וללוות אותה בקריינות, סאונד אפקטים ומוזיקה שמתאימה לרגעים האלה.״

איך היה לעבוד על פרויקט כזה רגיש בזוג?
״הנושא כשלעצמו בפרויקט שפותח את השנה היה לא פשוט אך לאחר הפגישות עם בנות יד ושם, הרגשנו שליחות ומוטיבציה לבצע את הפרויקט על הצד הטוב ביותר. החיבור בנינו היה מעולה, שתינו התחברנו לסיפור של ניקולאי והעובדה שיאנה דוברת רוסית עזרה לנו מאוד בחקירה וחיפוש מידע נוסף עליו. חלוקת העבודה בנינו הייתה נוחה ואת רוב חלקי הסרטון עשינו יחד.״

איך היה לעבוד מול צוות ההוראה של יד ושם שמכירים את הנושא מקרוב ועוסקים בו ביום-יום?
״העבודה מול בנות יד ושם היתה נוחה ומועילה, בכל סבב ביקורות קיבלנו המון תובנות שלא הגיעו מעיינים של מעצב אלא מחשיבה על הצופה ועל התוכן וזה עזר לנו מאוד לקדם את הפרויקט.״

מה היה האתגר בפרויקט?
״האתגר העיקרי בפרויקט היה בשלב התכנון והחשיבה – איך להעביר את הסיפורים בהפשטה ויזואלית כדי שלא יהיו תיאור של המקרה, אלא תיאור של ההרגשה. לקח לנו המון זמן לפצח את הדרך הטובה ביותר להראות כל סיפור ואח״כ גם להבין איך זה יתבצע מבחינתה טכנית.״

אם הקירות יכלו לדבר / הפרויקט של מאי הלוי וענבר בלפר
״הפרוייקט שלנו בא לספר את סיפורם של פניה ופייבל פולישוק, חנה ויוסף אברך, אדולף רוזנצוויג, רוזה הינוך ויעקב לבראטוב. ואת סיפורם של רבים מיהודי קהילת קובל (בריה"מ לשעבר) שכתבו את מילותיהם האחרונות על קירות בית הכנסת הגדול שבעיירה, אשר בעת ההיא שימש כמקום ריכוז לנידונים למוות.
יצרנו קיר וירטואלי באינסטגרם שינציח את המילים האלה, שסויידו מהקירות הפיזיים לאחר המלחמה, ויתן את המענה לרצונם האנושי הבסיסי ביותר – להשאיר חותם.
הסיפור מופיע באופן כרונולוגי בעמוד ומגולל חלק מהכתובות שהשאירו אחריהם הנספים בין אוגוסט לאוקטובר 1942 בזמן הפיתרון הסופי, כמו גם מידע על מעט מהדמויות שכתבו על הקירות, צילומים נדירים מהקירות טרם כוסו, מספר עדויות של שורדים ומידע כללי על העיירה קובל והקהילה היהודית בה.״

איך הגעתן לנושא הנבחר?
״נתקלנו בו עוד בהרצאת החשיפה מטעם יד ושם שעסקה בתחומים שונים סביב הפתרון הסופי בבריה"מ, והמחשבה על כך שסיפור כל כך מדהים ומטלטל נשאר כל כך אנונימי, גרמה לנו לרצות להביא אותו לקדמת הבמה.״

למה בחרתן להציג את הנושא בדרך זו?
״הרגשנו שהבסיס העמוק הטבוע בנו כבני אדם לא השתנה יותר מדי ורצינו לשקף אותו דרך פלטפורמה עכשווית שתמחיש זאת.
הצורך שלנו לתעד ולשמר את הנוכחות שלנו בעולם הזה, זה שגורם לנו לבלות ברשתות החברתיות, הוא אותו הצורך שהיה לאנשים לפני 70 שנה כשכתבו את מילותיהם כדי להשאיר אחריהם זכר.
בנוסף, רצינו לפנות לקהל צעיר והרגשנו שזוהי דרך טובה ומתאימה להגיע אליו. המטרה שלנו הייתה משותפת, והיא לספר את סיפוריהם של השמות על הקירות ולוודא שלא יימחקו כפי שקרה לקירות הפיזיים.״

איך היה לעבוד מול צוות ההוראה של יד ושם שמכירים את הנושא מקרוב ועוסקים בו ביום-יום?
״היה מאוד טוב לעבוד מולן, הן מכירות את הנושא כל-כך טוב, הן היו חדות וידעו להכווין אותנו כדי שנוכל לדייק את הפרוייקט כמה שיותר.״

מה היה האתגר בפרויקט?
״עיקר האתגר היה לעשות אותו מעניין. הפלטפורמה הנבחרת, אינסטגרם, היא מאוד עכשווית ופונה לקהל הצעיר, ולהנגיש נושא כל כך חשוב אבל מאוד לא אינסטגרמי במהות שלו, בהחלט היה מאתגר.
היינו צריכות להשתמש בכל הכלים שהפלטפורמה מאפשרת כדי להעשיר את התוכן ואת החוויה, ובתור מעצבות, לוודא שהפן הוויזואלי מעניין ולא קלישאתי כך שיסקרן את המשתמשים.״
לעמוד האינסטגרם של הפרויקט:https://instagram.com/kovel_stories?igshid=z67115312ply

שיתוף

Share on facebook
Share on linkedin
Share on twitter
Share on email

עוד כתבות

חדשות

רכבל המפרץ בהרצה

היום (ראשון) בבוקר החלה ההרצה לנסיעות נסיון של הרכבל מהמפרץ לכיוון הטכניון והאוניברסיטה. תוואי הרכבל באורך של כ- 4.4 ק"מ משתרע בין תחנות הקצה שבמפרץ