בחירה או בריחה

כתבת: נעה רואימי

השבוע צפיתי בסרט של פאולה, "כמו שאת". אחרי הרבה המלצות, פיניתי את הזמן וצפיתי. 
(ממליצה למי שעוד לא ראה).
פאולה מדברת שם על דימוי גוף, על הדרך בה החברה מרשה לעצמה לשפוט ולהעיר אחד לשני, נשים וגברים כאחד. על הדרך בה להורים מקום מרכזי בחוסן הנפשי שלנו, ברוב במקרים מילה נכונה או ההפך ממנה יכולה להפיל או להרים את הילדים. 


במהלך הסרט פאולה אירחה אישה מלאה, אשר העלתה סרטון שלה לרשתות רוקדת ונהנית והעלתה לדיון לכל משתתפי התוכנית, האם אותה בחורה נראית בעיניהם מאושרת? רק היא לא ציינה להם שהיא יושבת בחדר הסמוך, מקשיבה לנאמר. 

לזכותה של פאולה יאמר, שבסרט היא דאגה להביא לדיון דעות שונות, בעיקר של נשים.
את התגובות גם של המשתתפים בסרט, וגם של האנשים שצפו בו איתי אפשר היה לחלק לשתיים מאוד ברורות.

האחת, "זה לא לעניין להיחשף ככה, אי אפשר להיות מאושר בגדלים האלה וזה לא משהו שנעים לראות בעין". 

השנייה, "כל הכבוד על האומץ. לא חושבת שהייתי יכולה לעשות את זה במקומה ומגיע לה רק על זה כל הכבוד". 

תראו, אחד המאבקים התמידיים שלנו במהלך החיים עם הקרובים אלינו, הוא ללמוד לשים את עצמנו בנעליים של האחר. 
לעולם, עד שלא נעבור בדיוק במקום בו דרך אותו אדם המתמודד עם פחד, דימוי עצמי, חששות, חרדות וכו' אנחנו לא נדע בדיוק מה הוא מרגיש. יש לנו את היכולת להיות אמפטיים, לשער, לנסות לדמיין אבל לנצח זו לא תהיה בדיוק אותה התחושה. 

עם יד על הלב רגע, לכולנו יש שדים.
יש משהו שאנחנו מתמודדים איתו, ביום יום או פעם ב, זה יכול להיות חוסר האהבה העצמית שלנו, חוסר הביטחון העצמי, פחד מכישלון, פחד מהצלחה, פחד מעמידה מול קהל, יש אלפי שדים וכל אחד מאיתנו אימץ אחד בשלב כזה או אחר. 

כשכולם בסרט היו עסוקים בשדים, אני מצאתי את עצמי בוחנת את נושא ההתמודדות עצמו.

האחת יכולה לא להשלים עם המצב ולהתחיל לחיות אורח חיים בריא.
השנייה תשלים עם המצב שלה ותקבל אותו כמו שהוא.
השלישית תחליט שהיא אוהבת את זה, חוגגת את עצמה ונהנית.
הרביעית תיקח מנטור, תזונאי או מאמן כושר שילווה אותה לאורך הדרך.

זה לא משנה איך אתם מחליטים להתמודד עם אותו חוסר, פחד, חשש שקיים בכם, העיקר שתבחרו את הדרך הנכונה עבורכם, ותתמודדו. 

כשאדם רוצה להפסיק לעשן, נפתחות בפניו מגוון אפשרויות. הוא יכול לקחת כדורים, הוא יכול לקבל החלטה שהוא מפסיק ברגע והוא יכול להחליט שהוא מפחית בכל יום סיגריה אחת.

אם את התוצאה שהציב לעצמו, להפסיק לעשן, הוא ישיג. מי אנחנו שנשפוט מה ה-"איך" הנכון?

התמודדות הוא תהליך מאוד קשה.
כולנו גללנו בפיד שעות ועלתה לנו התהייה למה לה יש גוף כזה ולי אין? למה הוא מצליח להתנפח בחד"כ ואני לא? הם בטוח מצליחים כי התמזל מזלם ולי אין מזל…
רק להודות שאנחנו כאלה זה מפחיד. 

לא קל לבחור להפסיק לברוח מהשדים שלנו. 

כמה פעמים קיבלתם 'הרצאה' על ביטחון עצמי ממישהו שאתם מכירים ויודעים שהוא חסר ביטחון בעצמו?


כמה פעמים ידענו שיש את החברה הזאת שתמיד אומרת את האמת ולא נותנת לנו לברוח, אז נמנענו מלהיפגש איתה כי ידענו שנצטרך להתמודד עם האמת שלנו?


כמה פעמים אמרנו "אני בסדר" למרות שלא היינו?


כמה פעמים שמענו שהדרך הכי טובה היא להעסיק את עצמנו שעות כדי לא להתמודד עם עצב והפכנו את זה לאומנות של אדישות?


כמה פעמים נמנענו מסיטואציה חברתית בגלל חוסר ביטחון או תיארנו לעצמנו את הכי גרוע שיכול להיות?


והכי חשוב…כמה פעמים נתנו לעצמנו הסברים שזה בסדר מה שאנחנו עושים כי הכל לטובה?

יש כל כך הרבה דרכים של בריחה, כל אחד מאיתנו התחבר פעם לפחות לאחת מהן.
לברוח הוא פיתרון קל לטווח הקצר אך בטווח הארוך הוא רק הופך את השד למפלצת.  

הבחירה להתמודד היא זו שראויה לציון. פאולה בעצם הסרט שצילמה, האישה שבחרה להעלות סרטון שלה בלי קשר למשקל, בלי קשר לאם זה נראה טוב לעין, בלי קשר לאומץ, התמודדו.
הן בחרו לשים את השד שלהן על השולחן ולהסתכל לו בלבן של העיניים. ועל כך הן ראויות להערכה.


אל לנו לשפוט מישהו על דרך ההתמודדות שלו, אל לנו לשפוט נקודה.
ההיפך הוא הנכון, בואו  ניקח את אותו אדם ונשאב ממנו השראה, נסתכל עליו – ונבחר להתמודד עם השדים שלנו.

I'm  friends with the monster that's under my bed"
Get along with the voices inside of my head"

(Rihanna)

שיתוף

Share on facebook
Share on linkedin
Share on twitter
Share on email

עוד כתבות

כללי

מי יזיז את הנוחות שלי?

כתבת: נעה רואימי "היי נעה, את עושה גם אימון עסקי?" היא רשמה לי באינסטגרם בתגובה לאחד הסרטונים. "העסק כמו הכל מתחיל באנשים" עניתי, קבענו פגישה.  יום ראשון, אנרגיות של