ההיסטוריה של נתניה: מההקמה ב-1929 ועד היום

נתניה נוסדה ב-18 בפברואר 1929, אחרי שנמצאו מים באדמות חוף שנרכשו מהכפר הערבי אום-ח'אלד. מחמישה מתיישבים ראשונים היא גדלה לעיר של 234,813 תושבים בשנת 2024, השביעית בגודלה בישראל. הכתבה עוברת על התחנות המרכזיות בדרך.

ההקמה: אדמה, באר וחמישה מתיישבים

ב-1928 רכשו "בני בנימין" וחברת "הנוטע" כ-140 הקטרים (כ-350 דונם אנגלי, acres) באדמות אום-ח'אלד. הסתדרות "בני בנימין" ביקשה ליישב במקום בני מושבות ופועלי פרדסים. ב-14 בדצמבר 1928 החל צוות בראשות משה שקד לחפור באר. בפברואר 1929 נמצאו מים, וחמשת המתיישבים הראשונים עלו על הקרקע.

עוד בנושאפינוי גזם ופסולת גדולה בנתניה: איך מזמינים ומתי מוציאים

ההתחלה לא הייתה קלה. עובד בן-עמי, ממייסדי המושבה, תיאר אדמה שנחשבה בלתי מתאימה לחקלאות, רוחות מלוחות, ביצות ויתושים וחוסר תקציב. בקיץ 1929 פגעו המאורעות בהתפתחות המקום, ובספטמבר כבר הונחו אבני הפינה ל-10 הבתים הראשונים. לגיוס הכספים יצאו איתמר בן-אב"י ועובד בן-עמי למסע התרמה בארצות הברית.

מקור השם והסמל

העיר נקראת על שם הנדבן נתן שטראוס (1848-1931) מארצות הברית, ממבעלי חברת Macy's. אליו נשלח מברק שבישר על קריאת היישוב על שמו. סמל העיר כולל את חבצלת השרון, פרח שגדל לאורך המצוק החופי, וגלים שמסמלים את הים. לנתניה גם כינויים מוכרים: "בירת השרון" בגלל גודלה באזור, ו"עיר היהלומים" בגלל תעשיית היהלומים שפעלה בה בעבר.

שנות השלושים והארבעים: מושבה שמתרחבת

בשנים הראשונות נבנו מוסדות היסוד. גן הילדים הראשון נפתח ב-1930 ובית הספר הראשון ב-1931. מפקד האוכלוסין של 1931 מנה 253 תושבים. בית הכנסת "שונה הלכות" נחנך בפסח תרצ"ה ושימש בני כל העדות.

• 1933: תוכנית נופש ותיירות של קליפורד הולידיי, השלמת מלון "תל אביב" (הראשון בעיר) והקמת השכונות בן ציון וגבע.
• 1934: הגעת ספינת עלייה ב' ראשונה עם 350 עולים. עד 1939 הגיעו יותר מ-17 ספינות נוספות.
• 1937: הנחת אבן פינה למרכז מסחרי חדש וחיבור העיר לכביש תל אביב-חיפה.
• 1939: פתיחת מפעל ליטוש היהלומים "אופיר", שתואר כראשון בארץ.
• 1940: השלטון הבריטי הכריז על נתניה כמועצה מקומית, ועובד בן-עמי נבחר לעמוד בראשה.
• 1944-1945: האוכלוסייה הגיעה ל-4,900 תושבים, ובית הספר התיכון הראשון נפתח.

תוכנית העיר הראשונה חילקה את המרחב לשלושה אזורים: תיירות לאורך החוף, מגורים ומסחר במרכז, וחקלאות ותעשייה במזרח. גם אנשים פרטיים עיצבו את אופי העיר. למשל אהרון לנדה, שהקים את מפעל היהלומים "תרשיש" ואת קולנוע "שרון".

1947 עד שנות החמישים: מעיר צעירה לעיר גדולה

ביולי 1947 חטפו לוחמי האצ"ל שני סרג'נטים בריטים, בפרשה שנודעה כפרשת הסרג'נטים. החטיפה בוצעה בתגובה לתלייתם של שלושה לוחמי אצ"ל, והפרשה הביאה להפסקת ההוצאות להורג בארץ. בית העירייה הישן שימש את הארגון באותה תקופה.

במלחמת העצמאות נכבש הכפר אום-ח'אלד והתרוקן מתושביו, והמקום נקרא מאוחר יותר "נאות הרצל". ב-3 בדצמבר 1948 הוכרזה נתניה כעיר, עם 11,600 תושבים, וצורפו אליה רמת תמרקין, עין התחלת, פרדס הגדוד ורמת אפרים. ב-1949 נחנך אזור התעשייה קריית אליעזר קפלן וצורפה השכונה נווה איתמר, שנוסדה ב-1944.

בשנות החמישים התיישבו בעיר כ-14,000 יהודים יוצאי לוב. האוכלוסייה עלתה ל-31,000 ב-1955 ול-41,300 ב-1961. ב-1953 נפתחה תחנת הרכבת, וב-1956 הונחה אבן הפינה לקריית צאנז, שבה הקים האדמו"ר מצאנז את חצרו ב-1960.

מ-1967 ועד היום

במלחמת ששת הימים נפגעה העיר מירי ארטילרי ירדני. ב-1972 מנתה האוכלוסייה 71,100 תושבים. בשנות התשעים הגיעו לעיר עולים רבים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, ובשנות האלפיים ואילך התיישבו בה אלפי עולים מצרפת.

בימי האינתיפאדה השנייה נפגעה נתניה בפיגועים, ובהם הפיגוע בשוק ופיגוע חג הפסח במלון פארק, שבו נהרגו 29 בני אדם. מרים פיירברג כיהנה כראש העיר 27 שנים, מ-1998 ועד פטירתה ב-2025. את זהות ראש העיר הנוכחי כדאי לבדוק באתר העירייה.

בעשורים האחרונים קמו שכונות חדשות: נוף התיילת (2000) לאורך טיילת המצוק, עיר ימים (2006) ואגמים (2013). יעד האוכלוסייה לשנת 2035 הוא כ-320,000 תושבים. למידע על שכונות העיר אפשר לעיין במדריך השכונות.

מקומות שמספרים את הסיפור

אפשר לפגוש את ההיסטוריה גם בשטח. כמה רעיונות לסיור:

• גן ברחוב מינץ, בשטח אום-ח'אלד לשעבר, שבו עומד עץ שקמה עתיק שנחשב לשריד מהכפר.
• כיכר העצמאות, שנקראה בעבר "כיכר ווקופ" על שם הנציב העליון הבריטי, ושמה שונה עם הקמת המדינה.
• בית הכנסת "שונה הלכות", מהמבנים הותיקים של המושבה.
• קריית אליעזר ואזור התעשייה, שנוסדו בסוף שנות הארבעים ובתחילת החמישים.
• חופי העיר, שאורכם כ-14 ק"מ. פרטים עדכניים על החופים בעמוד החופים.

המידע נכון לנובמבר 2026, לפי חוברת מסלול נתניה של משרד החינוך ומקורות היסטוריים פומביים. לפני שמסתמכים על פרט היסטורי או על נתון עדכני, כדאי לוודא אותו מול עיריית נתניה.